הרחבת הטווח של רשת 802.11 באמצעות שימוש בטכנולוגיית רפיטר היא גישה מעשית. למעשה, פרוטוקול IEEE 802.11 תומך במפורש בהעברת דרך מספר מצבים מוגדרים. לדוגמה, מערכת ההפצה האלחוטית (WDS) מאפשרת לנקודת גישה (AP) לא רק ליצור קישור אלחוטי עם AP אחר, אלא גם לספק שירותים למכשירים התואמים 802.11. אם רוחב הפס אינו גורם קריטי עבור היישום הספציפי, השימוש ב-802.11b להרחבת הטווח מספק את הגמישות הגדולה ביותר. עם זאת, אם התקני לקוח והעברת נתונים דו-כיוונית חולקים את אותו ערוץ תקשורת אלחוטי, רוחב הפס הזמין מצטמצם למעשה בחצי.
מבחינה מעשית, בהקשר של רשת, ניתן-להגדיר משחזר אלחוטי-במובן פשוט וצר-כ-AP אלחוטי.
AP ראשי תיבות של Access Point (Wireless Access Node). הוא משרת פונקציה מקבילה לרכזת או מתג ברשת קווית; עם זאת, זהו רכזת המצוידת ביכולות העברת אותות אלחוטיות, המספקת נקודת חיבור מרכזית למספר התקנים אלחוטיים. "אלחוטי AP" הוא מונח רחב המקיף לא רק נקודות גישה אלחוטיות עצמאיות אלא משמש גם כמונח כולל למכשירים כגון נתבים אלחוטיים. עם זאת, כדי להבחין בין שתי הקטגוריות הללו, התקנים שיש להם רק פונקציונליות AP בסיסית מכונים בדרך כלל "גישה אלחוטית", בעוד אלו המשלבים יכולות ניתוב מוגדרים כ"נתבים אלחוטיים".
במילים פשוטות, AP פועל ככבל מאריך, משחזר או מגבר ברשת אלחוטית, ומשרתים להגביר את עוצמת האות ולהרחיב את טווח השידור.
